גמרא גיטין

מהו דין מכירי כהונה? איך זה עובד? אני רגיל תמיד לתת לכהן הזה את התרומות, אבל האם זה אומר שהן כבר שלו? נחלקו בזה רש"י ותוס', וכל אחת מהשיטות הללו צריכה ביאור. הרב מביא הסברי אחרונים, ביניהם הרצי"ה, ולבסוף מציע סברא בעלבתית חדשנית.

לשיטת תוס' ורמבן צריך לכתוב שמו ושמה מדאורייתא. ליש אומרים הרמב"ן ולרמב"ם אליבא דהלח"מ צריך מדרבנן בלבד, ןלראבי"ה במרדכי ולתוס' ריד לא מעכב גם מדרבנן.

מחלוקת התוס' הרשב"א האם נידה היא דבר שבערווה. הסברא לנאמנות "בידו".

יש דין בגיטין שהעדים צריכים לקרוא את הגט לפני שהם חותמים. מה מטרת הקריאה הזו? לוודא שהשטר כשר או כדי להיות עדי חלות? ואיך נסביר את הכפילות בדברי רב דימי?

שיטת הר"י מיגאש בדין קניין משכון.

דעת התוס' מה הדין אם לא קראו עדים את הגט לפני שניתן לאישה. דעת ר"ת שגם לר' מאיר צריך עדים על המסירה מדין דבר שבערווה.

מה נחשב סוריא ומה הדינים המיוחדים בה. מחלוקת הראשונים בהגדרת כיבוש יחיד. הסבר שיטת הרמב"ם בכמה אופנים.

כשכתב בשבת בסיקרא ע"ג דיו נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן אם חייב משום מוחק או שהוא מקלקל. ונחלקו האבני נזר והתוספות רא"ש האם ב"על מנת" הופך את המלאכה שלא תהיה מקלקל או שזה מקלקל עדיין והתורה חייבה עליו בתנאי הזה.

נחלקו רב ושמואל מה נדרש כדי שהכתובה תישמט ונחלקו רש"י ותוס' רי"ד בביאור המקרה וטעמיו של כל אחד.

לכה שעדי מסירה כרתי. אך האם עדי חתימה לבדם יכולים גם הם להועיל? מתוך מחלוקת הראשונים בזה, אנו מגיעים לדיון על תפקיד עדי החתימה - עדות על כשרות הגט בלבד? או עדות נסיבתית על המסירה? או אולי בכלל אין זו עדות? גדולי האחרונים האריכו בחילוקים: בין שטר ראיה לשטר קניין, בין דיני ממונות לדבר שבערווה, ועוד. ניגע בכמה מהסברות, ונבחן כמה נפק"מ מעניינות בין השיטות.